אני יליד 1970, בוגר ילדות רגילה, מעמד-ביניימית בשכונה רמת-גנית נטולת ברק, וגדלתי על רדיו. כילד צעיר הייתי שומע, כמו רוב בני דורי, את “לבת, לבן ולמי שמתעניין” (רק עכשיו אני חושב על המקום שקיבלו הבנות בשם התכנית. לא עניין מובן מאליו אז ובטח לא היום, ארבעים ומשהו שנים אחרי, שנים שבהן הלכנו אחורה, גם בזה). […]
“הסאונד של ישראל” – פודקאסט מצליח שהפקתי בעזרת בוגרות ובוגרים שלי
קורס רדיו, אפריל 2020. בסוף הקורס, כשאנחנו מגיעים לשלב פיתוח תוצרי הסיום, שחר אבירי אומר “אני רוצה לעשות גרסה ישראלית של “20,000 Hertz”). עשרים אלף הרץ הוא גם התדר הגבוה ביותר שאוזן אנושית מסוגלת לשמוע (אם אתן/ם קוראות/ים את זה רוב הסיכויים הם שאתן/ם כבר לא יכולות/ים. השמיעה שלנו יורדת באופן טבעי במהלך החיים, אני […]
הבעיה עם הרדיו הישראלי
יש בעיה עם הרדיו הישראלי ובעיקר עם תחנות המוסיקה. בפראפרזה על “כבר הסתיו עכשיו” של תיסלם: “הכל נשמע אותו דבר”. למה זה? בגלל החלטות ניהוליות והמבנה הלקוי של השוק. ברשימת התחנות הציבוריות, אלה שקיימות בזכות כספי המיסים שלנו יש את גלגל”צ ואת תחנות המוסיקה של תאגיד השידור הציבורי, בראשן 88FM ואחריה רשת ג’ וקול המוסיקה. כתחנות ציבוריות, […]
הרדיו ואני
היי אני אמיר אשר ואני חיית רדיו. גדלתי על רדיו. למעשה, הרדיו היה בייביסיטר שלי בגילאי 4-5. כדי שההורים שלי ירוויחו עוד כמה שעות שינה בשבת בבוקר, אבא שלי היה מסדר לי על השטיח בסלון רדיו שכוון מראש לתחנה ששידרה תכניות ילדים, כוס חלב קר (הוא כנראה היה קם במיוחד בשביל זה החמוד) וצלחת עם […]